מזור נ' ליסיג בע"מ

פסק דין

התובע רכש מהנתבעת רכב בדרך של החלפת רכבו הקודם ברכב אחר.

לטענת התובע, הנתבעת הטעתה אותו בהסכם, מכרה לו רכב לא תקין שמיד עם קנייתו התגלו בו תקלות שונות ומשונות והיחס שהוא קיבל כאשר פנה אל הנתבעת בבקשה לתקן את הליקויים או לבטל את העיסקה לא היה תקין לכן הוא תובע סך של 30,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי הרכב שנמסר לה על ידי התובע, במסגרת אותה עסקת חליפין, לא היה תקין אף הוא. למרות שהתובע הצהיר בהסכם כי מדובר ברכב פרטי, הרכב היה בעבר בליסינג וכן התברר כי ברכב מכה במרכב שלא גולתה על ידי התובע. כמו"כ התגלה למחרת המכירה שהמנוע של הרכב לא תקין לטענתה היא טיפלה בתובע כראוי ועובדה היא שהיא מכרה את רכב התובע, לאחר שביצעה בו תיקונים רבים רק בסכום של 19,000 ₪.

הצדדים העידו בפני כאשר כל צד חוזר על טענותיו. התובע עצמו לא זכר אם הוא דיווח לנתבעת שהרכב שהוא מסר לה היה בעברו בליסינג, ולדבריו, כלל לא ידע על קיום בעיה במרכב הרכב. יש לציין בענין זה שהנתבעת לא המציאה אישור כלשהו שאכן היתה בעיה במרכב להבדיל מהיות הרכב, רכב ליסינג, שלגבי כך הומצא אישור משרד הרישוי. בנוסף העידו אחי התובע שלא נכחו במעמד המכירה ועדותם התייחסה רק למה שאירע לאחר מכן.

נציגי הנתבעת העידו כי אמנם "שילמו" עבור רכב התובע פחות ממחיר המחירון אך מאידך גם את הרכב שמכרו לו מכרו באותו סכום של הפחתה מהמחירון. לדבריהם, ההפחתה ממחיר המחירון נעשתה עקב מצבו הפיזי של הרכב ומצב השוק שלו, מבלי שידעו באותה עת על מצבו המיכני ועברו כמפורט לעיל.

יש לציין שהתובע בעצמו נראה בחור תמים עם יכולת שיפוט נמוכה ומעדויותיהם של אחיו עולה שהוא כנראה גם מוכר ככזה על ידי רשויות המדינה על אף שהוא אינו פסול דין ואין לו אפוטרופוס.

טענה נוספת של התובע היתה, כאמור, שהנתבעת לא הסכימה לבטל את העיסקה למחרת ביצועה על אף שהם היו מוכנים לשלם את הפיצוי המוסכם המופיע בהסכם. לענין זה טענו נציגי הנתבעת כי אמנם נכון שהתובע הגיע עם אחיו כדי לבטל את ההסכם אך הוא לא הסכים לשלם את הפיצוי המוסכם ולכן הנתבעת לא הסכימה לביטול ההסכם.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי ככל הנראה שני הצדדים מכרו האחד לשני כלי רכב עם פגמים שעליהם לא סיפרו האחד לשני, אם מחמת כך שלא ידעו עליהם ואם מחמת כך שבחרו שלא לספר עליהם. בסופו של דבר הנתבעת מכרה את הרכב שרכשה מהתובע ברווח של 5,000 ₪ (הרכב חושב לפי 14,000 ₪ בעת ביצוע העסקה והוא נמכר ב- 19,000 ₪) ואף והתובע מכר, לדבריו, את הרכב שרכש מהנתבעת בהפסד בסכום של 18,000 ₪ (לא הובאה ראיה לאימות עובדה זו). בנסיבות אילו ומאחר וגם התובע לא מסר לנתבעת פרטים נכונים על הרכב שהוא מסר לה וכיון שנזקיו של התובע כתוצאה מכך היו גבוהים מאילו של הנתבעת יש מקום לקבוע פיצוי על דרך הערכה ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע מחצית מהסכום שהיא מכרה את רכבו מעבר לסכום הרכישה שלו היינו בסכום של 2,500 ₪ שישולמו תוך 14 יום מקבלת פסה"ד.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, א' כסלו תשע"א, 08 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: